הסכמים
מדוע חשוב לערוך הסכם אצל עו"ד בעל מומחיות וניסיון בתחום
עריכת הסכם מהווה מלאכת מחשבת ודורשת הבנה עמוקה של התחום בו נעשה, כמו גם ידע משפטי ספציפי.
הסכם שנערך ביסודיות, בבהירות ובאופן מדויק ככל הניתן – ימנע בעתיד אי הבנות מצערות, הליכים משפטיים מיותרים, עלויות והוצאות כלכליות גבוהות לשני הצדדים וכן בזבוז זמן, משאבים רגשיים, טרחה ועוגמת נפש מרובה.
יחד עם זאת, חשוב להבהיר – הסכם לעולם יצפה פני עתיד. מאחר ואיננו יכולים לנבא את העתיד, איננו יכולים לכלול בהסכם את כל קשת התרחישים העתידיים האפשרית. בעת עריכת ההסכם, מטרתי הינה לבצע איזון עדין בין הדברים. ניסיוני בעריכת הסכמים לימד אותי כי מחד, יש לכלול בהסכם את הנושאים המהותיים, שנמצאים על הפרק ואת הנושאים שצפויים לעלות בעתיד ומאידך, דיון רחב מדי טרם זמנו בנושאים עתידיים שאינם מצויים על הפרק וסביר כי לא יתרחשו כלל יכול להעצים את הקונפליקט ולגרום יותר נזק מתועלת. לכן, אני מאפשרת להעלות את הנושאים המהותיים, אף אם העלאתם עלולה לעורר אי נעימות ומחלוקות וזאת ברגישות ובהתחשבות, ובנסיון למנוע ככל הניתן פגיעה במרקם היחסים של הצדדים.
הידברות ותקשורת פתוחה בין הצדדים בעת גיבוש ההסכם, תסייע לצדדים להימנע ממחלוקות עתידיות לאחר עריכת ההסכם. לכן, חשוב לדבר על האפשרות ולקבוע בהסכם כי ככל ויתעוררו נושאים נוספים שאינם כלולים בהסכם – ינסו הצדדים להגיע להסכמות חדשות באמצעות הידברות ביניהם, וככל הנדרש, בסיוע המגשר.
החיים הינם דינמיים ומזמנים לנו התרחשויות והזדמנויות חדשות – עבודה חדשה, מקום מגורים חדש, בן זוג חדש ועוד. לא נוכל למנוע התפתחויות אלו ואולם חשוב שנדע גם לאחר עריכת ההסכם לאפשר הידברות והגעה להסכמות נוספות, בכל עת, כאשר מתרחשת התפתחות שאינה כלולה בהסכם.
הסכם ממון
הסכם ממון נערך בדרך כלל טרם מיסוד היחסים, אך לא בהכרח. ההגדרה של הסכם ממון נמצאת בסעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973 ("חוק יחסי ממון") כ"הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם". עוד נקבע כי הסכם ממון ושינוי הסכם זה יהיו אך ורק בכתב.
הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין (סעיף 2 לחוק יחסי ממון). גם שינוי ההסכם צריך לקבל אישור כאמור. האישור ניתן לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
הסכם ממון שנכרת טרם הנישואין ניתן לאימות אף בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו ערכו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
אם בני הזוג או מי מהם צברו רכוש טרם הנישואין – קיימת חשיבות גדולה לערוך הסכם ממון.
הסכם ממון שנערך כראוי – ימנע מחלוקות לאחר מכן. נכון, לא תמיד קל להעלות את הנושא ולבקש מבן או בת הזוג לערוך הסכם ממון, טרם הנישואין. הדבר עשוי לגרום לאי נעימויות, שבני זוג רוצים להימנע מהם, דווקא כאשר הם מצויים בתקופה מאושרת ביחסיהם. אלא שזהו העניין. דווקא בשל העובדה שבשלב הזה של היחסים, קיימת לרוב תקשורת טובה, קל יותר להגיע להסכמות. הסכם ממון הוא מעין תעודת ביטוח ונועד רק למקרה שיזדקקו לו. אם הכל כשורה –הסכם הממון יכול להישכח במעמקי המגירה. אבל כאשר מגיעים לשלב שיש צורך בו – הרי שהערך שלו הוא רב ביותר והוא חוסך משאבים כספיים ורגשיים רבים.
מומלץ כי גישת בני הזוג בבואם לערוך הסכם ממון, תהיה של פתיחות והידברות. ניסוח חד צדדי של הסכם ממון על ידי עורך דין מטעם אחד הצדדים בלבד הינו דבר בלתי מומלץ. כך גם הכתבת תנאים בהסכם ממון לבן הזוג בגישה של –" take it or leave it". לא רק שגישה כוחנית מסוג זה עלולה לחבל ביחסים, אלא שהסכם חד צדדי אינו בהכרח הסכם שנעשה מרצון חופשי וככזה יכול ולא יאושר על ידי בית המשפט. גם במקרה שההסכם יאושר, הרי שיכול והוא יבוטל מאוחר יותר בערכאות משפטיות, במידה ויוכח כי נעשה שלא מרצון חופשי. לכן חשוב להסתייע במגשר שתפקידו לייצג את שני הצדדים נאמנה ובאובייקטיביות על מנת להביאם להסכמות מתוך רצון חופשי. לחלופין, ניתן שכל צד ייוצג על ידי עורך דין מטעמו, שיוודא כי האינטרסים שלו מוגנים ומיוצגים כהלכה.
יש להקפיד כי הסכם הממון יתייחס הן לרכוש שנצבר טרם הנישואין והן לרכוש שייצבר לאחר הנישואין. בדרך כלל ההתייחסות לשני הנושאים היא שונה בתכלית. בעוד שלגבי רכוש שנצבר טרם הנישואין –דרישת הצד שצבר אותו בנפרד להישאר בעליו הבלעדי, נתפסת לרוב כלגיטימית לפחות למשך תקופה מסויימת ואף עולה בקנה אחד עם החוק, הרי שלגבי רכוש שנצבר לאחר הנישואין ובמהלכם –ההתייחסות הרווחת אף לפי החוק הינה של שיתוף וזאת במיוחד כאשר מדובר ביחסים בפרק א', או ביחסים שבהם מתוכנן להביא ילדים לעולם.
במידה ואחד מבני הזוג צבר רכוש מלפני הנישואין ששני בני הזוג מתכוונים להשקיע בו כספים, או לגור בו או להשביח אותו – חשוב לתת לכך משקל ולהתייחס לאפשרות זו באופן מפורש ומדויק בהסכם. רישום נכס על שם אחד הצדדים אינו מבטיח כלל כי בבוא היום לא יראו בנכס זה רכוש משותף, במיוחד כאשר מדובר בדירת מגורים.
ילדים ומזונות ילדים – לא מומלץ לכלול את נושא הילדים ומזונותיהם בהסכמי ממון, קל וחומר כאשר הילדים טרם באו לעולם. נושא הילדים לעולם נתון לשינוי וזאת בהתאם לצרכי הילדים ולטובתם. הכללת נושא זה בהסכם ממון, באופן עתידי, עלולה לפגוע בילדים ובטובתם. לפיכך, בתי המשפט אינם מאשרים סעיפים אלו בהסכם ממון ואין כל טעם להכללתם בהסכם זה.
הסכם להורות משותפת
ניתן וצריך לאשר את הסכם ההורות בבית המשפט לענייני משפחה/ בית הדין רק בסמוך לאחר הלידה.
מומלץ מאוד לדון בתנאי הסכם ההורות, לנסח ולחתום על ההסכם טרם הכניסה להריון, וזאת למרות שניתן לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה רק לאחר הלידה. הבאת ילד לעולם מהווה את אחד האירועים המשמעותיים בחייו של האדם וכך גם הבחירה עם מי להביאו לעולם. בהירות וודאות בגיבוש ההסכם יסייעו רבות לצדדים, הן בשלב ההריון וכמובן בעת גידולו של הילד. הסכם הורות ברור ומדויק יחסוך התדיינויות משפטיות, הוצאות כלכליות גבוהות הכרוכות בניהולם וכן טרדה, טרחה, זמן ועוגמת נפש מרובה.
מומלץ לדון בכל הפרטים האפשריים הן בנוגע לתהליך ההריון והלידה והן בנוגע להורות ולהגיע להסכמות לגביהם.
אילו נושאים כדאי לעלות על הכתב בהסכם? להלן רשימה חלקית של הנושאים שעלולים להתעורר בשלב ההריון והלידה ובשלב ההורות, אותם אני ממליצה להסדיר בהסכם:
איזו רמה של מעורבות כספית, פיזית ורגשית מצפה כל צד מהאחר?
– כיצד מתוכנן ההריון להתרחש?
– אילו בדיקות הריון מקובלות על שני הצדדים?
– אילו הוצאות מוסכמות תהיינה במהלך ההריון והלידה?
– מהן הציפיות של כל צד מעצמו ומהצד השני כהורה?
– מה יהיו זמני השהות של הילד/ה עם הצדדים?
– מה יהיה הזרם החינוכי בו הילד/ה יתחנך?
– תהליך קבלת ההחלטות בנושאים רפואיים וחריגים שנוגעים לילד/ה.
– חלוקת ההוצאות על צרכי הילד בין ההורים וקביעת צרכי הילד/ה.
– כאשר יש בן זוג למי מהצדדים – מה יהיה מעמדו.
– הסדרת מעמד הצד שאינו נושא את ההריון כהורה ואפוטרופוס הילד/ה לאחר הלידה.
– מה יהיה אזור המגורים של הילד/ה, בו יהיו מסגרות החינוך שלו?
לעיתים ציפיות הצדדים שונות. בהסכם ניתן לברר ולהגיע להסכמות טרם ההריון. כך למשל, יכול וציפיית צד אחד הינה להיות שותף מלא בהריון ונוכח בכל בדיקה, שגרתית ככל שתהיה וכן בלידה עצמה. מנגד, הצד שנושא את ההריון דווקא מעדיף אחרת. הידברות והגעה להסכמות טרם הכניסה להריון ימנעו חילוקי דעות בזמן ההריון.
לאחר שדנים בשלב ההריון והלידה, יש להתייחס ולהסדיר את כל הפרטים הקשורים בהורות עצמה. חשוב לברר היטב מהן הציפיות של כל צד מהצד השני, כספית, פיסית ורגשית. מהי מידת המעורבות המצופה בגידול הילד, באיזה זרם חינוכי יתחנך, אלו הוצאות מוסכמות תהיינה, האם יועבר סכום קבוע מצד אחד לשני לצורך כיסוי הוצאות הילד מראש ועוד. יכול וציפיית צד אחד הינה כי הצדדים יממנו עבור הילד בית ספר פרטי או עלויות של מספר חוגים, בעוד הצד השני חושש כי לא יוכל לעמוד בהוצאות כאלו ו/או אינו חושב כי מדובר בצורך הכרחי של הילד.
בהסכם הורות יש חשיבות מיוחדת לשים את הדברים על השולחן ולדבר על כל הסוגיות שעשויות לעלות הן במהלך ההריון והלידה וקל וחומר בהורות עצמה.
- הורות משותפת הינה תהליך מרגש וייחודי, שטומן בחובו שמחה רבה והתרגשות לצד חששות מובנים ואי וודאות. אלווה אתכם בתהליך ההגעה להסכם ההורות, תוך שאעודד תקשורת פתוחה ובמה להעלות את כל הרעיונות, הקשיים, הציפיות של שניכם, באווירה נינוחה ומשוחררת. אנסה למקד אתכם בצרכים של הילד שיבוא לעולם, כפי שאתם רואים אותם וכן בצרכים של שניכם. תהליך טוב ובניית תקשורת בגיבוש הסכם ההורות יסלול את הדרך לתקשורת טובה ומקרבת במהלך ההריון והלידה וכן בהורות המשותפת.
הסכם שלום בית ולחלופין גירושין
לאחר משבר והתערערות היחסים, בדרך כלל נוצרת תחושת אי וודאות וחוסר ביטחון כלכלי ונפשי, אצל הצדדים או מי מהם, דבר היכול להקשות על מערכת היחסים ויציאה מהמשבר אל דרך חדשה.
הסדרת המחלוקות הרכושיות בהסכם יכולה לייצר שקט בגזרה אחת ולפנות משאבים רגשיים לטיפול זוגי של בני הזוג. לפיכך, מטפלים זוגיים רבים ממליצים לבני זוג לפנות להליך גישור במקביל לפנייה לטיפול הזוגי, על מנת לפתור את המחלוקות הרכושיות במקום המיועד לכך ולהתפנות לעבודה רגשית בהליך הטיפולי.
(Can't buy me love" (The beatles"
לעיתים במצב הרגיש של מערכת היחסים נוצרות ציפיות פנטסטיות של מי מהצדדים מהצד השני להוכיח אהבתו ורצונו בשיקום הקשר באמצעות וויתורים רכושיים נרחבים. במילים אחרות – "אם אתה באמת אוהב אותי ורוצה שלום בית, תוכיח לי את זה בהסכם". זוהי עמדה מסוכנת ביותר ולא מומלצת. הפעלת לחץ רגשי על בן הזוג והתנאת המשך שלום הבית בוויתורים רכושים מפליגים יכולה להוביל לפגיעה ברצון החופשי, שהוא היסוד החשוב ביותר העומד בבסיס כל הסכם. ללא רצון חופשי – אין הסכמה מדעת וללא הסכמה מדעת – לא ניתן יהיה לחתום על ההסכם ולאשרו בבית המשפט. מגשר שיזהה פגיעה בשיקול דעת, עד כדי ביטול הרצון החופשי של צד להסכם, לא יתן ידו לעריכת הסכם כזה ואף אם ייחתם ההסכם, יתכן ויהיה נתון לביטולו בבית המשפט.
הסכם גירושין
למה כדאי לשים לב:
הסכם הגירושין בדרך כלל יעסוק בנושאים הבאים:
א. תוכנית הורות – חלוקת זמני השהות של הילדים עם הוריהם ודרך קבלת ההחלטות בנוגע לילדים.
ב. הוצאות הילדים וצרכיהם – כיצד תתבצע חלוקת הוצאות הילדים בין הצדדים.
ג. רכוש ואיזון משאבים – כיצד תתבצע חלוקת הרכוש שנצבר על ידי הצדדים.
חשוב לציין, כי מדובר ברשימה כללית ובוודאי שלא ברשימה סגורה. מטבע הדברים, לכל זוג סיפור שונה. כל הסכם מצריך תפירת חליפה אחרת, המתאימה למידותיו המיוחדות של בני הזוג. כאשר יש ילדים – הרי שטובתם הינה שיקול מרכזי של בני הזוג, והיא משליכה גם על הנושאים האחרים. לפיכך, כל נושא בהסכם, משפיע על הנושאים האחרים ולא ניתן לדון בנושא אחד בהתעלם מהנושא השני.
חשוב שההסכם יכלול ויסדיר את כל הרכוש שנצבר על ידי הצדדים ו/או מי מהם, על מנת שלא להותיר מקום לפרשנות, לרבות נכסי נדל"ן, אופציות, כספים ממקורות שונים, חברות, תכולת הבית. גם אם קיים נכס הרשום על שם אחד מבני הזוג בלבד ואין מחלוקת שהוא שייך רק לו, יש לציין זאת במפורש בהסכם.
בנוסף, הסכם הגירושין צריך להסדיר את אופן חלוקת הנכסים הפנסיוניים שנצברו על ידי בני הזוג ו/או מי מהם, לרבות קרנות ההשתלמות, קופות גמל, קרנות פנסיה וכו'. לצורך איזון הנכסים הפנסיוניים, יש להיעזר בשירותי אקטואר, אשר יבצע את האיזון, בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014.
במהלך עריכת הסכמי גירושין, אני מנסה תמיד לחשוב על דרכי פיתרון יצירתיות שיתאימו לבני הזוג. חשיבה מחוץ לקופסא ולא בהכרח "לפי החוק" (שאף הוא פעמים רבות נתון לפרשנות) יכולה לשרת את בני הזוג באופן הנכון והמדויק ביותר לצרכיהם. לעיתים קרובות דווקא הפיתרון היצירתי והלא סטנדרטי הוא שיוביל את הצדדים לגבש הסכם גירושין ולצאת לדרך חדשה.
