גישור קיים בתחומים רבים, בכל ענפי המשפט וגם בתוך הקהילה. יחד עם זאת, הגישור בין זוגות העומדים בפני פרידה וגירושין הוא בעיני המשמעותי ביותר, שכן הוא עוסק ב"גרעין" של המשפחה, בדיני נפשות ולעיתים רבות מעורבים בו ילדים. זוגות שניהלו וחלקו את חייהם יחדיו ולעיתים קרובות הביאו ילדים לעולם והפכו למשפחה, מגיעים להחלטה לסיים את המערכת הזוגית. במידה ויש להם ילדים ומתוך הנחת מוצא ששניהם ירצו להיות הורים מיטיביים לילדיהם, הרי שלעולם לא תסתיים ביניהם מערכת היחסים המשפחתית. הם עדיין יישארו משפחה, רק שהמשפחה הזו תהיה במבנה אחר. לעיתים הפרידה מביאה עימה רגשות קשים של כעס, אכזבה, כישלון ועוד. מצב זה הוא קרקע פורייה לכניסת קולות מבלבלים. מבלי לשים לב זוגות מוצאים עצמם מנהלים מלחמות חורמה אחד בשני, ניצבים משני צידי המתרס, מצוידים בעורכי דין ו"מבלים" שנים במסדרונות בתי המשפט. מכאן הדרך להידרדרות והרס התא המשפחתי קלה. אם יש ילדים – הם יהיו הנפגעים האמיתיים והעיקריים מהמאבק. אך לא רק – גם הצדדים ישקיעו זמן, אנרגיה וכסף רב בניהול הליך משפטי וזאת במקום לפנות את אותם המשאבים לנכס היקר להם מכל – המשפחה. מחקרים מעידים על כך שלא הפרידה היא הגורמת את הנזק העיקרי לילדים, אלא רמת הקונפליקט בין ההורים. ככל שרמת הקונפליקט בין ההורים עולה – הנזק הנגרם לילדים גדול יותר. הליך הגישור יכול פעמים רבות להטות את הכף באשר לעתיד הילדים ולצמצם את הפגיעה בהם כתוצאה מהקונפליקט. פרידה וגירושין הם הליכים כואבים לכשעצמם. המתנה הטובה ביותר שזוג שנפרד יכול להעניק לעצמו – ועל אחת כמה לילדיו, הוא ללכת לגישור ולהסדיר את מערכת היחסים המשפחתית החדשה בהסכם כולל. לא תמיד זה קל. היצרים שלנו והמטענים ממערכת היחסים מניעים אותנו להילחם, לתת לכעס לנהל אותנו ולהסיר מאיתנו אחריות לגורלנו ולגורל ילדינו. יש משהו משחרר בלשכור שירותי עורך דין ולשים בידיו את כל הקלפים לניהול מאבק בבית המשפט. מניסיוני גם כעורכת דין בתחום דיני המשפחה, אני יודעת מקרוב שההליך המשפטי הוא ארוך, קשה ומתסכל. אף פעם אין מנצחים. כשהדברים יוצאים משליטה, לא ניתן לדעת לאילו מחוזות הדברים ידרדרו.. אצטט מדברי שופטת מוערכת בבית המשפט לענייני משפחה: "פשרה סבירה תהיה עדיפה פי כמה על פסק דין מצוין".