גישורים נוספים

הליך הגישור מאפשר הגעה לפתרון הקונפליקט בדרכי שלום. הצלחת הגישור איננה טמונה בתוצאה – הגעה להסכם בלבד, אלא גם ובעיקר בדרך שהצדדים יעשו עד להגעה להסכם. בהליך הגישור, יש מקום לכל צד להשמיע את קולו ולדבר את הדברים שחשובים לו באמת. קיים ערך עצום לפיתרון קונפליקטים רחבים יותר במשפחה באמצעות גישור וזאת בין המדובר בקונפליקט ירושה בין אחים, בין הורים לילדים בוגרים, בין חמים לכלה וכיוצ"ב.

קיימים רבדים רבים להליך הגישור והוא אינו נעצר רק במעגל המשפחתי הראשון ובצדדים הישירים לקונפליקט. פעמים רבות הקונפליקט המשפחתי שולח גלים ופוגע במעגלים נוספים במשפחה המורחבת. הליך הגישור יכול להוביל את המשפחה לעבר מקום טוב יותר, דבר שישרת לא רק את הצדדים הישירים שנפגעו מהקונפליקט, אלא אף את הצדדים העקיפים.

גישור בסכסוכי ירושה -שאלות נפוצות
לעיתים קרובות הסכסוך בתוך המשפחה חוצה דור ופוגע גם בדור הצעיר, ומאלץ בני משפחה נוספים, בעל כורחם, להיות חלק מהסכסוך, מבלי שבחרו או רצו בכך וכמאמר הפתגם : "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה". הדבר מצער מאוד, הן את הדור הבוגר והן את הדור הצעיר. ניתן לעצור את כדור השלג. אין הדבר פשוט, שכן לעיתים נוצרים משקעים רבים. באמצעות פנייה לגישור – ניתן להציל לא רק את מערכת היחסים של בני הדור הבוגר (למשל האחים או ההורים) אלא אף את מערכת היחסים של הדור הצעיר, שחווה פגיעה ביחסים בתוך המשפחה המורחבת.

לא בהכרח. הזמן הוא גורם חשוב ביותר. מניסיוני אני יודעת שחשוב להכות בברזל כל עוד הוא חם ולפנות לגישור מוקדם ככל הניתן ובתחילת הקונפליקט. לעיתים חלוף הזמן ונתק מתמשך ביחסים עשויים להקשות דווקא על סיכויי הצלחת הגישור.

בסכסוכים בענייני ירושה לעיתים קרובות הצדדים להליך הגישור צברו משקעים משך שנים ולכן גישור זה באופן מיוחד דורש זמן ואורח רוח. מטרתי הינה לסייע לצדדים לברר מהו הצורך האמיתי של כל אחד מהם וכיצד ניתן להתיר את הקשר ולצאת לדרך חדשה. אני מקיימת בגישור מרחב בטוח ומוגן, המאפשר לצדדים לקלף בעדינות ובזהירות שכבות מחומות ההגנה שנבנו בעבר, על מנת להבין מהם האינטרסים והצרכים של כל אחד מהם ולאפשר לבנות את ההווה.

גישור לאחר גירושין

כיום הגישור הינו דרך המלך לפתרון סכסוכים בענייניי המשפחה. בשנת 2014 חלה מהפיכה בדיני המשפחה בישראל עת נחקק החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014 (להלן : "החוק") משמעות החוק הינה שלא ניתן כיום להגיש תביעה בענייני משפחה, טרם פתחו הצדדים בהליך ליישוב סכסוך.
ובמילים אחרות – מטרת החוק הינה לאפשר לצדדים – למען טובתם וטובת ילדיהם לסייע להם להגיע לפיתרון הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.

מטרה זו יפה לא רק לסכסוכי משפחה במהלך הליך פרידה וגירושין אלא אף לסכסוכים הנוצרים לאחר פרידה וגירושין. מטבע הדברים, עלולות להתעורר מחלוקות בין צדדים שנפרדו וזאת אף לאחר מתן פסק דין – בין שניתן לאחר ניהול הליך משפטי ובין פסק דין לאישור הסכם גירושין שגובש ע"י הצדדים בגישור ובהסכמה. בשל דינמיות החיים לא תמיד ניתן לחזות את כל התרחישים האפשריים. לפיכך, בהסכמי הגירושין שאני עורכת, אני מקפידה לציין כי הצדדים יפנו להליך של גישור בכל עת שתתעורר מחלוקת. ואכן, לא פעם זוגות שהגיעו להסכם גירושין, באמצעות הליך גישור, שבים לחדר הגישור בכל עת שמתעוררת מחלוקת חדשה ופעמים רבות המחלוקת נפתרת בתוך פגישות מועטות. צדדים המקפידים לפתור את המחלוקות שלהם באמצעות הידברות ורואים לנגד עיניהם את טובתם וטובת ילדיהם, ימשיכו לעשות כן גם לאחר הפרידה ויהיו מתורגלים בניהול שיח פתוח ובונה במסגרת הליך הגישור.